עקרונות בסיס ברפואה סינית ודיקור סיני
הרפואה הסינית החלה להתפתח בסין כבר לפני כ- 5000 שנה והינה אחת משיטות הרפואה המפותחות והנפוצות ביותר בעולם.
בבסיס הרפואה הסינית עומד העיקרון שהאדם הינו חלק מהטבע, ונתון להשפעת אותם הכוחות המשפיעים בטבע.
מעיקרון זה התפתחה יכולת אבחנה הוליסטית (מלשוןwhole=שלמה) אשר בודקת את תפקוד האדם בשלמותו, על מנת לזהות היכן בדיוק נוצר הבסיס להיווצרות המחלה.
הכלים האבחנתיים הרפואה הסינית הינם: הסתכלות ובחינת המטופל על ידי ראיה, הקשבה לקולו של המטופל, תשאול מקיף על קורותיו והתפתחות הבעיה הרפואית, מישוש של ערוצי האנרגיה בגוף או של נקודות דיקור מסויימות, הקשבה לדופק, והתבוננות בלשון. כיום נעזרים רבות בבדיקות מודרניות כצילומי רנטגן, בדיקות דם ועוד.
גדולתה של הרפואה הסינית היא ביכולתה לטפל בבעיות רפואיות שונות, אך גם למנוע את היווצרותן.
יין ויאנג – Yin – Yang
הסינים בחנו את המציאות וזיהו כי בכל מצב ניתן לחלוקה לשני, כוחות. לאחד קראו "יין" – הצד האפל של הגבע, ולשני קראו "יאנג" – הצד המואר של הגבעה.
היין והיאנג הם תיאור של התבטאות אחת בעלת שתי כוחות מנוגדים, הנמצאים בקשר קבוע אחד עם השני ואינם מתקיימים אחד ללא השני. בדיוק כפי ששני החלקים של הגבעה, החשוך והמואר, מאוחדים על ידי אותה הגבעה.
ה"יאנג" – החלק הלבן – מסמל את האנרגיה הקלה, השמיימית, הגברית, האקטיבית.
ה"יין" – החלק השחור – מסמל את החומר הכבד, הארצי, הנשי והפאסיבי.
סמל היין והיאנג מציג איזון הדדי של כוות מנוגדים.
ניגודים המשלימים אחד את השני.
יחסיים אחד לשני ואינם מוחלטים.
אינם מתקיימים ללא הכוח ההופכי.
כל כוח מכיל בתוכו מעט מהכוח השני.
עודף או חוסר יחסי של אחד מהם יוביל לפתולוגיה.
ג'ינג Jing
המילה ג'ינג מתארת את היסודות החומריים של החיים, החומר הבסיסי לכל החיים האורגניים, המקור לכל שינוי אורגני ומהווה את התשתית לחוסנו של האדם. לפי הסינים הוא "מאוכסן" ותחת שליטתן של הכליות.
נדגיש שני אספקטים של הג'ינג–
Prenatal Jing–הג'ינג שלפני הלידה– שילוב הג'ינגים של ההורים בעת ההתעברות. מזין את העובר לאורך ההיריון. יבטא את המבנה הבסיסי הראשוני של האדם, כוחו וחיוניותו. אינו בר השפעה, מה שקיבלת מהוריך זה מה שיש.
Postnatal Jing–הג'ינג שלאחר הלידה– משפיע על התפתחותו הפיזית והמנטאלית של האדם. מושפע מאורחות חיים, תזונה, נשימה, פעילות גופנית ועוד. אורח חיים בריא יחזק אותו בעוד שאורח חיים קלוקל יתיש אותו.
תפקידי הג'ינג:
מבחינה חומרית–הג'ינג אחראי על תהליכי התפתחות בגיל הילדות, התפתחות מינית, פוריות, יצירת מח עצם ועוד. החלשות הג'ינג בגיל צעיר תתבטא בזקנה מוקדמת.
מבחינה אנרגטית–הג'ינג מהווה בסיס לאנרגיה הבסיסית של הגוף, אדם עם חסר ג'ינג מולד יהיה עייף ולאה ובעל מערכת חיסון חלשה.
ניתן לשמור ולתחזק את הג'ינג שלאחר הלידה על ידי שמירה על אורח חיים בריא, רגוע ושמירה על פעילות גופנית.
צ'י Qi
צ'י היא בסך הכל מילה המבטאת עבור הסינית את "אנרגיית החיים".
כל עולמנו מורכב מצ'י ברמת דחיסות שונה. צ'י השמיים עדין וקל לעומת הצ'י הדחוס באבן.
הצ'י הוא האינטראקציה שבין הקוטביות של יין ויאנג. הצי' הוא אנרגיה מסוג יאנג, ואילו לעומתו הדם הוא אנרגיה מסוג יין.
דוגמאות לתפקידי הצ'י בגוף האדם:
הנעה ושינוע–הצ'י הוא הכוח המניע את נוזלי הגוף, הדם ואחראי על האקטיביות של פיזיולוגית גוף האדם,
התמרה ושינוי–הצ'י אחראי על התמרתו של האוכל לGu Qi–צ'י המופק מהמזון על ידי קיבה/טחול, וכן על התמרתו של האוויר לKong Qi-הצ'י המופק מהאוויר על ידי הראות.
אחזקה–צ'י יש כוח השומר שכל דבר יוחזק במקומו. צניחת איברים מוגדרת כצניחת צ'י, דבר הדורש טיפול של חיזוק והרמת צ'י.
הגנה–קשור למערכת החיסון ומגן על הגוף מפני חדירת מחוללי מחלה חיצוניים.
חימום–הצ'י הוא אנרגיה אקטיבית ולכן מסוגל לספק חום ועוזר באיזון הטמפ' בגוף האדם.
הזנה–כל רקמה בגוף זקוקה לצ'י כמו לחמצן ודם.
דוגמאות למצבי חוסר הרמוניה של צ'י:
חוסר צ'י–ירידה תפקודית בתפקוד התקין של האיבר. למשל, חוסר צ'י במערכת העיכול עלול להתבטא ב: עיכול איטי, עייפות, נפיחות בטן, יציאות רכות, דופק חלש, ועוד..
צניחת צ'י–מצב חמור יותר של חוסר צ'י, כאן קיימת אי יכולת להחזיק את האיברים במקומם. עלול להתבטא ב: תשישות, אי יכולת לתפקד, צניחת איברים, שלשולים מימיים ועוד..
תקיעות צ'י–פגיעה ביכולתו של הצ'י להזרים דברים בגוף. עלול להתבטא ב: תחושת נפיחות, בצקות, דלקות, כאב, קרישי דם במחזור ועוד.
צ'י מורד–כשהצ'י זורם הפוך לכיוון הטבעי. למשל צ'י הקיבה אמור לזרום מטה לכיוון המעיים אם הוא ימרוד נראה: בחילות הקאות גיהוקים ועוד בהתאם לתפקודו של כל איבר ואיבר.
2.הקשבה והרחה– הקשבה לטון הדיבור, צורת ההתבטאות- רהוטה או מבולבלת, האם המטופל מאריך בפרטים מיותרים או להפך, נשימה- שטחית, עמוקה, מחרחרת, שיעול- שטחי, חזק, עמוק, ריח הגוף ועוד
3.תשאול– כלי חשוב ביותר ועל כן נדרש טיפול פרטני עם משך של כשעה (להבדיל מ 30 בקופות החולים)
4.מישוש– מישוש אזורים כואבים, נפוחים, מישוש של נקודות דיקור ספציפיות שיכולות להצביע על חוסר איזון באיברים ואבחנה על פי הדופק.